top of page

בעיות של משקיעים צעירים מאד

עודכן: 10 במרץ 2022



נפגשתי עם דולב (22) לפגישת תכנון פיננסי ממוקדת בלימוד של עקרונות ההשקעה לטווח ארוך בשוק ההון.


דולב גר אצל הוריו ונותן שיעורים פרטיים במתמטיקה/פיסיקה מהם הוא מרוויח כ 4000 שח בחודש.

בשנה הבאה דולב מתכוון להתחיל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה ומקווה להמשיך במקביל ללימודיו לתת שיעורים פרטיים.

דולב מתאר עצמו כבעל ראייה ארוכת טווח ומחשבה לעתיד. דולב מבין את היתרון של השקעת כסף בגיל צעיר ואת חשיבות הזמן בהגברת אפקט הריבית דה-ריבית ליצירת הון. דולב מספר שלפעמים הוא משחק עם מחשבון ריבית דה-ריבית ובודק כמה כסף יהיה לו אם ישקיע X כסף ל Y שנים. זה מעודד אותו ומתמרץ אותו להשקיע.


הכנה לפגישה

כדי למקסם את התועלת מהפגישה, שלחתי לדולב חומר קריאה בנושא השקעה פסיבית לטווח ארוך בשוק ההון. החומר נגע ביתרונות ההשקעה הפסיבית באמצעות קרנות סל מחקות מדדי מניות ואג"ח, הקצאת נכסים בתיק השקעות, איזון תקופתי של התיק ובחשיבות ההיצמדות לתוכנית השקעה שנקבעה מראש.


חשיבותה של קרן חירום טרם השקעה

הסברתי לדולב שלפני שהוא משקיע כסף לטווח ארוך הוא חייב ליצור לעצמו קרן חירום של כשישה חודשי מחייה. זהו כסף שיכול להיות בעו"ש או בפיקדון בנקאי והוא מיועד לכיסוי הוצאות מחיה כאשר אין הכנסות מעבודה וגם לחירום (למשל טיפול שיניים).


קרן חירום תהיה במזומן או בשווה ערך מזומן (מק"מ, קרן כספית) או כקרן מחרה אג"ח ממשלתי עם מח"מ (משך חיים ממוצע) קצר ולעולם לא תושקע בנכסים תנודתיים.

במסגרת תכנון פיננסי של עתידו דולב מבין שכסף שמיועד להשקעה הוא כסף שהוא לא יזדקק לו לפחות בעשר השנים הקרובות. הזכרתי לדולב שפרק הזמן הכי נכון להשקעה הוא לכל משך חייו.


"Our favorite holding period is forever." (Warren Buffett)


בניית תיק דומה לנטיעת עץ שלעולם לא ייעקר. תיק השקעות אמור להיות בן לוויה של משקיע למשך כל חייו כך שבשלב מסוים יהיה ניתן לממן חלק/כל הוצאות המחיה של המשקיע מהתיק ע"פ עיקרון המשיכה הבטוח.


עם השנים ולפי הצורך ניתן יהיה לממש חלק מהאחזקות בתיק כדי להגשים מטרות חיים. למשל עבור הון עצמי לדירה או לימודים אקדמיים. הדגש הוא על מימוש חלקי של התיק והימנעות כמעט בכל מחיר של עקירת העץ (מכירת כל התיק).


שאלות של משקיע מתחיל

דולב הגיע מוכן לפגישה, שאל שאלות רבות וכמו משקיעים מתחילים רבים נטה במהלך הפגישה להיצמד גם לעניינים שוליים ולשכוח את העיקר.


דולב חזר ושאל על תשואה צפויה של קרנות סל מנייתיות ("כמה אני אמור להרוויח אם אשקיע בקרן סל על מדדי מניות ארה"ב?", "מה עדיף לי? להשקיע כעת יותר בקרן סל של מדד מניות אירופה או ארה"ב?) וניסה שוב ושוב להבין מה "איזו קרן סל הכי "רווחית", "האם הזמן להיכנס לשוק ההון הוא עכשיו או שכדאי לחכות לירידות נוספות שבטח יהיו" ואיזה בית השקעות "הכי מומלץ" לפתיחת חשבון מסחר.


ניקוי הרעש והתמקדות רק במה שתלוי במשקיע עצמו

הסברתי לדולב שעליו להתרכז רק במה שתלוי בו. קרי:


  • שיעור החיסכון וההשקעה: מה כסף הוא יכול להקצות להשקעה כל חודש או רבעון?

  • הקצאת הנכסים: מה תהיה הקצאת הנכסים (יחס מניות/אג"ח) בתיק ההשקעות ?

  • בחירת הנכסים בתיק: בחירת קרנות סל מחקות מדדי מניות ואג"ח בדמי ניהול נמוכים תוך הימנעות ממלכודת מס שאופיינית לקרנות סל של מנפיקים ישראלים?


מלכודת מס: קרנות סל של מנפיקים ישראליים לעיתים מונפקות בדמי ניהול אפסיים כדי לפתות משקיעים. דמי הניהול עולים עם השנים ועם גדילת הקרן כך שמשקיע אשר ירצה להחליף בעתיד לקרן סל מקבילה וזולה יותר יאלץ למכור ולשלם מס בחשבון השקעות ממוסה. לכן, כדאי להתמקד בקרנות סל שניתן להניח שדמי הניהול בהן לא יעלו עם השנים. קרנות הסל של iShares, מבית BlackRock (אחד מחברות הנכסים הפיננסים הגדולה בעולם) אשר נסחרות בבורסה בת"א הן דוגמה לקרנות סל בדמי ניהול זולים וידועים מראש ולכן עשויות להוות אבן יסוד מצוינת לתיק השקעות זול ומפוזר למשקיע ישראלי. אילו הן קרנות צוברות דיוידנדים אשר צוברות לתוכן את הדיוידנדים שמחלקות החברות הכלולות בקרן. לקרנות אילו גם יתרון של מיסוי דיוידנדים נמוך יותר בהשוואה לקרנות סל של מנפיקים ישראליים. דבר זה מעצים את אפקט הריבית דה-ריבית ויחד עם דמי הניהול הנמוכים ממקסם את תוחלת התשואה של השימוש בקרנות אילו.


כל מה שאינו תלוי במשקיע עצמו הוא נעלם ואין טעם להתעסק בו. זה רק מפריע ומעכב ועלול גם לגרום למשקיע לרדוף אחרי תשואה ולהשקיע תוך מבט במראה האחורית במקום התבוננות קדימה (למשל למכור קרן סל שפיגרה בתשואה בחודשים האחרונים כדי להחליפה בקרן סל שהציגה תשואה גבוהה יותר) ובכך לגרום להפסד תשואה פוטנציאלית ולשחיקה של התשואה לאורך זמן.


כמובן שאין טעם ותוחלת לנסות לתזמן את השוק ולהמתין לתיקון של השוק כי כידוע תזמון שוק הינו בלתי אפשרי. זמן בשוק חשוב יותר מתזמון שוק.


"Time in the market is more important than market timing".


הסברתי לדולב שהמושג קרן סל "ריווחית" הוא יציר דימיונו בלבד ומגלם את הציפיות שלו. השוק לא חייב למשקיע כלום ויכול לקרוס מיד לאחרי שדולב יתחיל להשקיע כמו שקרה במשבר הקורונה בו מדד ה S&P500 צנח ב 34 % תוך חודש בלבד! (פברואר 23 עד מרץ 23, 2020).


תוחלת התשואה ("הרווח" או הציפייה לתשואה ריאלית חיובית) מהשקעה באמצעות קרנות סל מנייתיות מורכבת מצירוף של עליית ערך המניות המרכיבות את הקרן ומהדיוידנדים שמחלקות החברות הכלולות בקרן. התשואה הצפויה היא מה שהשוק ייתן בעשורים הקרובים והיא נעלם גדול.


למרות שניתן לשערך באופן גס את התשואה העתידית הצפויה משווקי המניות באמצעות מדדי PE ו CAPE, התשואה האמיתית תוכל להימדד רק בנקודות יציאה מהשוק במימוש חלק או כל ההשקעה. משקיע לטווח ארוך חייב ללמוד לחיות עם אי ודאות. אין לדעת מה יותר "רווחי" כעת ולכן יש לקנות את "השוק" באמצעות קניית קרנות סל המחזיקות אלפי מניות בפיזור גלובלי בהקצאת הנכסים (מניות/אג"ח) המתאימה למשקיע אשר נקבעת מראש טרם השקעה.


הטווח הארוך ומלחמה בתחושת ההחמצה FOMO אצל משקיעים צעירים

וורן באפט נהג לאמר שאינטיליגנציה גבוהה אינה אינדיקציה להצלחה בהשקעה לטווח ארוך בשוק ההון. סבלנות ועקביות חשובים הרבה יותר.


“Raw intelligence is arguably one of the least predictive factors of investment success” (Warren Buffett)


בעיית הבעיות של משקיעים צעירים היא חוסר היכולת לתפוס את מושג הזמן של הטווח הארוך. קשה להסביר למשקיע בן 22 שתשואה נמדדת על פני עשורים כאשר גילו של המשקיע עצמו הוא שני עשורים בלבד. הבעיה חמורה יותר בבני דור ה Z שרגילים לעדכוני טכנולוגיה תקופתיים ולהדגשת הטווח הקצר ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשרות.


לכן, לא ממש התפלאתי כשדולב התקשר אליי יומיים לאחר פגישתנו ושאל אם לא כדאי אולי להשקיע ("לפחות חלק מהכסף") במטבע הדיגיטלי החדש Pi כי הוא "ממש בחינם עכשיו".


הסברתי לדולב שאולי באמת בלוקצ'יין הוא העתיד של טרנסאקציות פיננסיות אבל באמת שאין לי מושג אם מטבע הקריפטו או ה Pi החדש יחליף אי פעם מטבעות מגובי ממשלה כמו הדולר (כנראה שלא כי הממשלות מייצרות את החוקים...).


העלאת האפשרות להשקיע ב Pi מוגדרת בז'רגון המקצועי כ FOMO fueled trend, קרי טרנד שמתודלק מהפחד להפסיד השקעה עם "פוטנציאל ענק" שכולם כמובן מדברים עליה כעת.


הסברתי לדולב שגם אם Pi (מטבע דיגיטלי שנוצר ע"י קבוצת בוגרי אונ' סטנפורד) אינו תרמית, זו אינה סיבה להקצות חלק מהכסף המושקע למטבע דיגיטלי כזה או אחר פשוט כי זו לא השקעה אלא ספקולציה. בדיוק כמו שקניית זהב, פקעות צבעונים או קלפים נדירים של שחקני פוטבול אינם השקעה.


אנשים קונים מוצרים כאילו בתקופות מסוימות וע"פ טרנדים ובכך מקפיצים את המחיר של אותם מוצרים אשר אינם מייצרים כסף (כמו מניות ואגרות חוב). תקוות הקונים היא תמיד למכור את המוצר במחיר גבוה יותר בעתיד. תקווה אינה יכולה להחליף השקעה.


מלבד המשקיע עצמו, אופנות חולפות של הבטחות לרווח מהיר מהוות אויב עיקש ביותר של משקיעים צעירים אשר עלול להסיט אותם מהמסלול. חשוב להזכיר זאת בכל הזדמנות אפשרית ולהדגיש שוב ושוב למשקיעים צעירים את הצורך בתוכנית מסודרת טרם השקעה ואת החשיבות שבהיצמדות לתכנית זו לאורך שנות ההשקעה.


למשקיעים צעירים יש את הזמן לנצל את אפקט הריבית דה-ריבית בהשקעה לטווח ארוך בשוק ההון. הבעייה היא שלרוב אין להם את היכולת להשלים עם העובדה שדרושות עשרות שנות השקעה כדי להגיע להבשלת ההשקעה ולעצמאות כלכלית באמצעות השקעה בשוק ההון.


הפרדוקס הוא שלמשקיעים מבוגרים יש לרוב את הסבלנות אבל אין את הזמן. לכן, אין תחליף להתחלת השקעה בגיל צעיר.









493 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page