top of page

לפעמים צריך לדעת לבחור בין שתי גורילות


קרנות סל עוקבות מדדי מניות ואג"ח הן מוצר נהדר שמנגיש את שווקי המניות ואגרות החוב הגלובליים למשקיעים בעלות נמוכה.


קרנות סל עוקבות מדדים אינן מנסות לנצח את מדד היחס ולבחור מניות באופן אקטיבי אלא משתדלות לספק את תשואת המניות המרכיבות את מדד היחס אחריו הן עוקבות. הן מהוות מוצר השקעה זול ויעיל להרכבת תיק השקעות פסיבי שניתן לחיות איתו עשרות שנים וגם להוריש אותו לילדים/נכדים.

עם תיק השקעות פסיבי אשר אינו רודף אחרי תשואה קל יותר לישון בלילה כי הוא תמיד ייתן את תשואת השוק, לטוב ולרע ולא יצריך הוצאות מיותרות ויקרות על דמי ניהול למנהלי השקעות אשר מתיימרים לבחור מניות מצליחות אבל כמובן שאינם מצליחים לעשות זאת לאורך זמן. ההחלטה היחידה שתעמוד בפני המשקיע (מלבד בחירת קרנות הסל הספציפיות אשר ירכיבו את התיק) היא הקצאת הנכסים (asset allocation) בתיק ההשקעות, קרי - איזה חלק יוקצה למניות ואיזה לאגרות חוב.


משקיע מנוסה וסבלן (וסבלנות היא הכרחית בשוק ההון כדי לצבור הון על פני עשורים של השקעה) ינקוט בגישה של ילדי גן חובה של "מה שיוצא אני מרוצה" ויהיה אדיש לכל מצב שוק. הוא אינו נדרש לצפות את מצב השוק ולנחש מה יקרה בשבוע-חודש-שנה הבאים (כדרכם של צהובוני הכלכלה ושל בתי ההשקעות הבונים על בורות הציבור כדי להצדיק את דמי הניהול אשר הם גובים).


שוק המניות עולה? מצויין! הזדמנות לאזן את התיק, לממש חלק ממה שעלה ולקנות קרנות סל אגח"יות.

השוק יורד? (הכי טוב כמובן למשקיע צעיר שזמן השקעה רב לפניו) גם מצויין! ככה נוכל לקנות "סחורה" מנייתית בזול ופשוט לחכות.


משקיע שילמד את עקרונות ההשקעה בשוק ההון לטווח ארוך יוכל להרכיב תיק השקעות פסיבי בעלות נמוכה מאד ולחסוך עשרות ומאות אלפי שקלים במשך השנים על תשלום למנהלי השקעות שמתיימרים לספק תשואה עודפת אבל לא מצליחים לעשות זאת לאורך זמן.


ניתן לחלק קרנות סל עוקבות מדדי מניות על פי קריטריונים שונים. הקריטריונים העיקריים הם סוג הכלכלה שאחריה עוקב המדד וגודל (שווי שוק) של החברות המיוצגות ע"י המדד.


בחלוקה לפי סוג הכלכלה מחלקים את הכלכלה העולמית בין שווקים מפותחים, מתעוררים ושווקי קצה:

  • שווקים מפותחים (developed markets) כוללים כ 90% מהחברות הנסחרות בבורסות העולם (בחלוקה של בערך 55% ארה"ב ו 35% מחוץ לארה"ב). אלו מדינות המאופיינות בהכנסה לנפש גבוהה ושיעור צמיחה גבוהים יחסית, רמת ביטחון מדינתי ואישי גבוהה, אפשרות לפתיחת עסקים ע"י זרים, לתנועת הון אל ומחוץ למדינה ויעילות מוסדות השוק ( מדינות מערב אירופה, ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ויפן).

  • שווקים מתעוררים (emerging markets) כוללים עד 10 % מהחברות הנסחרות בבורסות העולם - מדינות הכללות בשווקים המתעוררים עונות רק לחלק מההגדרות ואמות המידה של השווקים המפותחים (למשל סין, ברזיל, הודו, פקיסטן).

  • שווקי קצה (frontier markets, pre-emerging markets) - שווקים במדינות המפותחות פחות מהמדינות הכי פחות מפותחות בשווקים המתעוררים אשר קטנים, מסוכנים מידי ובלתי נזילים על מנת להיכלל ברשימת המדינות של השווקים המתעוררים (למשל בנגלדש, בנין, ניגריה, סרי-לנקה, טוניס, וסנגל).

בחלוקה לפי גודל החברות (market capitalization) נהוג לחלק לפי מניות שווי שוק גדול, בינוני וקטן:

  • מניות שווי שוק גדול (large cap) - חברות בעלות שווי שוק (נמדד ע"י מכפלת מספר מניות במחיר למנייה) של מעל 10 מיליארד דולר.

  • מניות שווי שוק בינוני (mid cap) - חברות בעלות שווי שוק של בין 2 ל 10 מיליארד דולר.

  • מניות שווי שוק קטן (small cap) - חברות בעלות שווי שוק של בין 300 מיליון ל 2 מיליארד דולר. כ 14% מסך כל המניות הנסחרות בבורסות העולם הן מניות שווי שוק קטן והיתר הן מניות שווי שוק גדול ובינוני.

יש כיום בשוק מספר רב חברות המספקות למשקיעים קרנות סל מחקות מדדים (iShares, Vanguard, UBS ,HSBC ,Amundi Lyxor, SPDR ועוד).


שתי הגורילות שהשתלטו על יותר מ 55% משוק קרנות הסל העולמי הן ואנגרד (Vanguard) ו iShares (חלק מחברת בלקרוק העולמית). כסף גדול זורם מידי חודש לקרנות הסל של ואנגרד ו iShares והחברות מתחרות ביניהן גם באמצעות הורדה תקופתית וכמובן מבורכת בדמי הניהול. חלק מקרנות הסל של iShares נגישות כיום לקנייה בשקלים בבורסת תל-אביב ועל כך צריך להודות לחברת אלטשולר שחם שקיבלה רישיון מחברת בלקרוק לשווק ולהנגיש את קרנות iShares למשקיע הישראלי. יתר קרנות הסל של iShares וקרנות הסל של ואנגרד ניתנות לרכישה בבורסות אירופה, מה שידרוש המרת שקלים למטבע חוץ ועמלות קניה יקרות יותר. זה לא צריך באמת להוות מכשול למשקיע אשר רוכש קרנות סל פעם ברבעון בסכום בינוני של כמה אלפי שקלים.


חברות קרנות הסל כמו iShares וואנגרד חוברות לחברות המספקות אינדקסים (מדדים) כאשר המדדים מהווים את הבסיס לעקיבת קרנות הסל.


שתי החברות הגדולות בתחום הן MSCI ו FSTE כך שרוב קרנות הסל בעולם עוקבות אחר מדדי MSCI ו FSTE. חברות FSTE ו MSCI מספקות מדדי שווי שוק (market-cap weighted indexes) רחבים ויעילים אבל ישנם הבדלים מהותיים בין חברות המדדים כך שמשקיע שמרכיב תיק השקעות כדאי לו להחליט מראש במה לבחור: בקרנות סל המבוססות על מדדי FSTE או בקרנות סל המבוססות על מדדי MSCI.


שילוב בין קרנות סל מבוססות מדדי MSCI ו FSTE אינו מומלץ כי הוא עלול להביא להקצאת יתר או חסר של מניות ממדינות מסוימות בלי שהמשקיע יהיה מודע לכך. הטבלה משווה שתי קרנות סל צוברות דיוידנדים (accumulating) של חברות iShares וואנגרד המכסות שווקים מתעוררים ונסחרות בבורסות אירופה:


כמו שניתן לראות מהטבלה, קיים הבדל במדינות המיוצגות במדדים השונים. למדדי FSTE ו MSCI סיווג שונה של מדינות השווקים המתעוררים. FSTE מסווגת את פולין ודרום קוריאה כשוק מפותח (developed market) בעוד שמדד MSCI של השווקים המתעוררים מחשיב את פולין ואת דרום קוריאה כשוק מתעורר (emerging market). עקב כך הביצועים של קרנות סל מחקות שווקים מתעוררים המבוססים על מדדי FSTE ו MSCI צפויים להיות שונים ומשקיע "שיחטא" וישלב קרנות סל מבוססות מדדי MSCI עם קרנות סל מבוססות מדדי FSTE עלול למצוא עצמו בהקצאת יתר למניות של חברות מדרום קוריאה. למשל, משקיע אשר ירכוש את קרן הסל VAPX של ואנגרד (המבוססת על מדד FTSE Developed Asia Pacific ex Japan Index) יחד עם קרן סל EIMI של חברת iShares על השווקים מתעוררים יקבל חשיפה כפולה למניות דרום קוריאה. במקום, ניתן לשלב את קרן הסל EIMI (שווקים מתעוררים) של iShares עם קרן הסל CPXJ של iShares המכסה את אסיה-פסיפיק אבל אינה כוללת ייצוג של חברות דרום קוריאניות. שתי קרנות אילו (EIMI ו CPXJ) מבוססות על מדדי MSCI ולכן מתאימות לשילוב בתיק השקעות.


הבדל נוסף בין קרנות סל מבוססות מדדי FSTE ו MSCI מגולם במספר המניות המיוצגות ע"י מדד יחס מסויים. קרן הסל של iShares (שווקים מתעוררים) אשר מבוססת על מדד MSCI כוללת 2664 מניות (קרן זו נסחרת גם בשקלים בבורסת ת"א). לעומתה, קרן הסל של Vanguard שווקים מתעוררים הנסחרת בבורסות אירופה כוללת רק 1772 מניות.


הבדל נוסף שני בין קרנות סל מבוססות מדדי FSTE ו MSCI מגולם בייצוג של מניות שווי שוק גדול, בינוני וקטן (large, medium and small cap). למשל, מדד FSTE שווקים מתעוררים מייצג רק מניות שווי שוק גדול ובינוני בעוד שהמדד במקביל של חברת MSCI כולל גם מניות שווי שוק קטן.


לכן, כאשר באים להרכיב את החלק המנייתי של תיק השקעות באמצעות רכישת קרנות סל עוקבות מדדי מניות יש לשים לב לא רק לטייטל של קרן הסל (קרן מחקה שווקים מתעוררים, אירופה וכו'), לדמי הניהול ולסחירות של הקרן אלא גם לפרמטרים חשובים נוספים כמו על איזה מדד מבוססת הקרן - FSTE או MSCI, האם היא כוללת גם מניות שווי קטן ואיזה חלק מהשוק המניות היא מכסה.


1,015 צפיות3 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

3 comentários


Eran Hadar
Eran Hadar
25 de mai. de 2021

היי, מאוד נהנה לקרוא את מה שכתבת , אבל הפיזור שאתה כותב כאן איננו מעודכן ורחוק מאוד מהמציאות.

ארה"ב 57.68%, סין 4%, דרום קוראיה 1.6% מדבר על MSCI ACWI מצרף קישור:

https://www.blackrock.com/il/individual/en/products/251850/ishares-msci-acwi-ucits-etf

Curtir

הכיוון הכלכלי
הכיוון הכלכלי
25 de set. de 2020

תנודות תוך יומיות הן זניחות לחלוטין כאשר משקיעים לטווח של שנים. גם קרנות מחקות וגם קרנות סל יתאימו. אני נמנע מקרנות מחקות/סל של מנפיקים ישראליים בגלל מיסוי דיוידנדים גבוה והסכנה לעליית דמי ניהול (מלכודת מס)

Curtir

nodien7
nodien7
25 de set. de 2020

מה היתרון בעצם על קרן נאמנות מחקה? למשקיע פסיבי לטווח ארוך נשמע שעדיף קרן מחקה שנמכרת בשער יותר יציב מבחינת תנודות ביום המסחר

Curtir
bottom of page