top of page

4 תשובות ל 4 שאלות שעולות כשהדוב בא לבקר.

עודכן: 18 באפר׳ 2020

שוק דובי מוגדר באופן כללי כירידה במחירי נכסים של לפחות 20% במשך תקופת זמן של לפחות חודשיים המלווה בסנטימנט שלילי ובפסימיזם של ציבור המשקיעים. הבעיה בביקור התמיד בלתי צפוי של הדוב היא הפניקה וכשיש פניקה משקיעים מתקשים לבצע החלטות שקולות כאשר ההיגיון מפנה את מקומו לרגש.

ירידה במחירי מניות ותנודתיות עזה כפי שנצפית כעת במשבר הקורונה שתחילתו בפברואר 2020 אינה מסמנת את סוף העולם, אבל קבלת החלטות כלכליות "רגשיות" כשהכל מסביב רועד ומזדעזע היא פוטנציאל לאסון כי מכירת נכסים פיננסיים לאחר ירידות משמעה קיבוע ההפסד לעולמי עולמים.


משקיע חסר ניסיון אשר נכנס לשוק עם חצי מיליון ש"ח בדצמבר 2019 ללא תכנית השקעות סדורה ומבלי להבין את עקרונות ההשקעה לטווח ארוך בשוק ההון רואה את ערך תיק ההשקעות שלו צולל מטה (במרץ 2020) ושואל את עצמו מה לעשות (למכור הכל עכשיו?, למכור ולחכות שהעליות יחזרו ואז להיכנס שוב? למכור ולהחזיק את הכסף בעו"ש ואם כן אז עד מתי?)


1. מה לעשות עם תיק ההשקעות בתקופה כזו?

למשקיע ותיק שיש לו תכנית השקעות מסודרת התשובה ברורה: כלום.

ג'ון בוגל מיסד חברת ההשקעות ואנגרד היה נוהג לומר:"Don't do something, just stand there".

משקיע מנוסה לעולם לא ימכור מניות בפניקה. מכירת קרן סל מנייתית אשר ירדה למשל ב 30 % מתחילת השנה (2020) משמעה קיבוע ההפסד לנצח.

משקיע מנוסה יאזן את התיק להחזירו להקצאת הנכסים המבוקשת.

לדוגמה: אם התיק כלל 50% קרנות סל מניתיות בפיזור גלובלי ו 50% קרנות סל של אגרות חוב ממשלתיות. לאחר ירידות של 30 אחוז בחלק המנייתי של התיק, הקצאת הנכסים כבר אינה 50/50 ולכן יש לקנות עוד יחידות של קרנות סל מנייתיות בכסף אשר יגיע ממכירת יחידות של קרנות סל אג"חיות ו/או מהזרמת כסף חדש אל התיק על מנת להחזיר את התיק להקצאת הנכסים המקורית (rebalancing) .


ירידות חד יומיות של 8% פלוס אינן מראה שבשגרה בשוק ההון ומאפיינות את התנודתיות הגבוהה שמלווה משברים פיננסיים. במרץ 12, 2020 מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ 2300 נקודות (כמעט 10%). הירידה התוך יומית החדה ביותר מאז 1987.

משקיע אשר חש את בטנו מתהפכת בעת הירידות ומרגיש שאינו יכול יותר וחייב למכור ולצאת ממש עכשיו כנראה שתיק ההשקעות שלו כולל הקצאה מנייתית גבוהה מידי.


הלקח לעתיד שמשקיעים חדשים אשר פגשו את הדוב בפעם הראשונה במשבר וירוס הקורונה צריך להיות בראש ובראשונה יצירת תכנית השקעות סדורה טרם השקעה אשר עונה על השאלות:

- עבור מי ההשקעה?

- מהי מטרת ההשקעה?

מהתשובות לשאלות אלו ומסיבולת הסיכון של המשקיע תיגזר הקצאת הנכסים המתאימה לכל משקיע.

ניסיון ליצור מחדש תכנית השקעה בזמן משבר מהווה פתח לצרות אשר עלולות להביא להתנהגות בלתי רציונלית ולמכירה בהפסד.


2. האם זה הזמן לקנות מניות? למשל מניות שירדו "יותר מידי" במשבר?

מניות בודדות זהו אף פעם לא הזמן לקנות. קניית מניות בודדות נחשבת לסיכון בלתי מפוצה. היחידים שמרוויחים מקניית מניות בודדות הם הברוקרים שמתפרנסים מעמלות קנייה ומכירה. המשקיע הפרטי תמיד יפסיד לאורך זמן אל מול השוק.


לגבי קרנות סל מנייתיות התשובה היא שתמיד זהו זמן לקנות בהתאם להקצאת הנכסים האינדוידואלית ולתכנית ההשקעות של כל משקיע (סעיף 1) ורק למי שיש טווח זמן של לפחות 10 שנים.


אי ודאות היא נתון שמשקיע צריך ללמוד לחיות איתו. אין לדעת כמה זמן המשבר יימשך, מתי תגיע התחתית, מה תהיה עומקה וכמה זמן תארך ההתאוששות. עם זאת, ניתן להניח כי התמחור של שווקי המניות בעולם נוח יותר לכניסה בסוף מרץ, 2020 למשקיע ארוך טווח מאשר בדצמבר 2019.

בדצמבר 2019 היה מכפיל ה PE של מדד ה S&P 500 קרוב ל 24 וכעת (מרץ 27, 2020) הוא 19. ייתכן שתהיינה עוד ירידות, אולי חדות וחריפות, בשווקי המניות ברחבי העולם. זו אינה סיבה למכור אחזקות ולחכות עם מזומן למועד כניסה מתאים כי פשוט לא ניתן לתזמן את השוק. לא יהיה פעמון שיצלצל כאשר השוק יגיע לתחתית ותתחיל ההתאוששות.


יתירה מכך, ההתאוששות ממשברים בשוק ההון היא לעיתים מהירה "ואלימה" וקודמת לשיפור ממשי בנתונים הכלכליים כך שמשקיע אשר יחכה עם מזומן מחוץ לשוק עלול לפספס את העליות.


וורן באפט היה נוהג לאמר ששוק ההון הוא מקום בו כסף עובר מידיים לא סבלניות לידיים סבלנות.

לכן זמן בתוך השוק חשוב יותר מאשר תזמון השוק.


3. האם הפעם זה "אחרת" והאם שוק ההון לא יצליח להתאושש ממשבר הקורונה?

כל שוק דובי המלווה משבר הוא ייחודי ומיוחד ולכל משבר הנרטיב הייחודי שלו שלעיתים מפחיד יותר מהירידות עצמן ("זהו אינו משבר כמו זה האחרון של 2008 כי הפגיעה כאן היא בכל העולם ובבריאות של תושבי כדור הארץ", "מיליונים ימותו", "חברות ענק יפשטו רגל", כיד הדימיון הטובה).

לנרטיב יש השפעה על איך אנו כמשקיעים חווים את המציאות. הוא משנה את תגובתנו למציאות ומחבל ביכולת של משקיעים לקבל החלטות.


במשבר השפעת הספרדית של 1918 היו 675 אלף הרוגים בארה"ב בלבד ו 40 מיליון הרוגים בעולם כולו. גברים בני 18-40 נפגעו הכי קשה. מידע מעיתוני התקופה מלמד שההשפעה הכלכלית נבעה בעיקרה מירידה בכוח העבודה. בעקבותיה הייתה עלייה בעלות העסקה של פועלים וכתוצאה ממנה באה ירידה זמנית ברווחי חברות.


לא ניתן בוודאות להניח שהמיתון שבא אחרי ב 2020 נבע באופן בלעדי מהשפעת הספרדית של 1918, אבל מה קרה בשנים שבאו אח"כ? ערך הנכסים עלה בחדות ואמנם נפל שוב במשבר של 1929 אבל נחשו מה קרה אח"כ? כמובן שהשוק התאושש שוב. בדיוק כמו אחרי כל משבר בשוק ההון שקרה מאז.


לאחר משברים (והיו 1032 "התרסקויות" כלכליות עולמיות בין השנים 1692 ל 2015) משקיעים נוטים להקטין אחזקות בנכסים מנייתיים בעוד שההיגיון וגם הנתונים ההיסטוריים מעידים שזהו דווקא הזמן לקנות משום שירידות חדות מלוות בד"כ בעליות חדות.

משקיעים אשר יוצאים מהשוק בזמן משבר נוטים לחזור לשוק בזמן לא נכון ולהפסיד את העליות החדות שמלוות (היסטורית) את ההתאוששות ממשברים.

מדד ה S&P500 השיג תשואה (ממוצעת לשנה) של 10.8% בין השנים 1926-2020. משקיעים אשר הפסידו את 10 הימים הכי מוצלחים של התקופה שרובם היו בתוך זמני ההתאוששות ממשברים השיגו תשואה של 7.7%.

לכן, מי שבורח בזמן משבר יפספס גם את העליות.

סבלנות היא הכרח וכדאי להקשיב לג'ון בוגל ולא לנסות לתזמן את השוק ולהיצמד למסלול ההשקעה ("Stay the course") במשך שנות ההשקעה שהם עשרות רבות שנים עבור משקיע צעיר.


4. האם ניתן להפסיד את כל הכסף המושקע במניות במשבר הקורונה?

כאשר קונים מניות קונים, הלכה למעשה, בעלות בעסק עם ציפייה לרווחים עתידיים של עסק פעיל בהתאם לסיכון של כל עסק.

כאשר מחירי מניות מצויים בירידה יש ירידה גם בציפייה לרווחים של החברות, העסקים הופכים למסוכנים יותר או שילוב של השניים.

כדי להפסיד את כל הכסף המושקע בקרנות סל המחזיקות מאות ואלפי מניות בפיזור גלובלי צריך להתקיים התנאי של היעדר ציפייה לרווח כלשהו מכל החברות שמניותיהן כלולות בקרנות הסל שמחזיק המשקיע. ההיתכנות לכך היא בלתי סבירה לחלוטין. היא יכולה אולי להתקיים בעקבות מלחמה גרעינית גלובלית שתהרוג מיליארדי בני אדם. אם תרחיש כזה יתממש, תיק ההשקעות יהיה דאגתו האחרונה של המשקיע.


הגיונית יותר היא האפשרות לאבד חלק מין הרווחים ע"י יציאה ("בריחה") מהשוק בזמן לא מתאים ובכך לקבע הפסד מחד ומאידך לפספס את העליות.

משקיע אשר לא ייכנע לנרטיב של רואי השחורות ההיסטריים שצצים תמיד בכל מדיה אפשרית עם פרוץ כל משבר כדי לשכנע את כל העולם כי "הפעם זה אחרת" ואשר ייצמד לתכנית השקעה מסודרת בעלת הקצאת הנכסים המתאימה לו, לא יפסיד את הונו גם במשבר הזה.

להפך, משקיע אשר ימשיך להשקיע באופן עקבי גם בזמן המשבר ואל תוך הירידות, קרוב לוודאי יראה את הונו צומח בשנים הבאות, עם ההתאוששות מהמשבר.


917 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page