דולב
ביולי 2011 דולב (29), חלק דירה עם שותפה ברחוב ארבע-ארצות בצפון הישן של ת"א. דולב הרוויח כ 7400 שח לחודש מעבודתו כעורך דין שכיר בתחום הנדל"ן והוצאותיו היו כ 6900 לחודש.
הוריו של דולב נתנו לדולב 40 אלף שח לקניית רכב ("כדי לבקר את הוריו ביישוב קדימה בסופי שבוע וגם "בשביל דייטים"). כבעל רכב הוצאותיו של דולב גדלו ויחד עם חיסכון לחופשה שנתית והוצאות אחזקת רכב דולב הצליח לחסוך חמש מאות שח בחודש.
דולב הבחין שגם חבריו שגרים בדירות שכורות בת"א ובגבעתיים מתקשים לעמוד בהוצאות המחיה והבין שמחיסכון של 500 שח לחודש לא יוכל לצבור הון מספיק כדי "להתחיל את החיים". בקיץ 2011 התחילה מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד לאחר שדפני ליף חיפשה דירה בתל אביב ופשוט לא מצאה "דירה במחיר סביר". ההפגנות הביאו למחאה נרחבת של צעירים, רווקים, משפחות וגם מבוגרים שהבינו כי "לא יצליחו לרכוש דירה בישראל, ויתקשו לעמוד גם בתשלומי שכר הדירה הממשיכים להמריא". דולב וחבריו הרגישו הזדהות עם המפגינים שצעקו כי""אדם ללא דירה הוא לא אדם", "אחד המפגינים הגדיל וציין כי ""לא הגיוני ששרי אריסון גרה בדירה של 600 מ"ר, לא עשתה שום דבר בחיים שלה מלבד להיוולד להורים עשירים, ירשה הון עתק, ואני צריך לגור בדירת שני חדרים ביפו ולשלם עליה 3,500 שקל". דולב חש מתוסכל והתלונן בפני חבריו כי "לא ייתכן שאני עובד במשרה מלאה כעורך דין, משלם מיסים ועושה מילואים ואני בקושי עומד בהוצאות המחיה בת"א ועוד עם שותפה". איך בדיוק המדינה מצפה שצעירים יקנו דירה ככה?
בסוף שנת 2019 דולב (37) גר לבד בדירה ברמת גן עליה הוא משלם 4300 שח. דולב מרוויח כעת 12000 שח נטו אבל גם הוצאותיו גדלו והוא מצליח לחסוך כעת 1200 שח בחודש אותם הוא חוסך לקופת גמל להשקעה במסלול "סולידי" הכולל כ 30 אחוז מניות בדמי ניהול של 0.8 אחוז לשנה.
בסוף שנת 2019 שווי הקופה כ 75000 שח וזהו השווי הנקי של דולב (נכסים פחות התחייבויות) בגיל 37.
אסף
ביולי 2011 אסף (26) סיים לימודי הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ומצא עבודה בחברה באזור התעשייה בהרצליה בשכר התחלתי של 7250 שח (נטו). חלק מחבריו של אסף עברו עם סיום לימודיהם לת"א ולגבעתיים והפצירו באסף להצטרף כי "ת"א קרובה למקום עבודתו החדש בהרצליה" וכי "כדאי לו להתחיל להתקדם למרכז כי שם קורה הכל".
אסף חישב את ההוצאות הצפויות לו אם יעבור לגור בת"א והבין כי הוצאות המגורים בעיר ימנעו ממנו להתקדם כלכלית. אסף עבד לאורך תקופת נעוריו ועד גיוסו וגם בזמן לימודיו בטכניון (אז גר אצל הוריו בשכונת רמות רמז בחיפה) והצליח לחסוך 50 אלף שח אותם השקיע בקרנות סל המחזיקות מניות בפיזור עולמי לאחר שהתוודע אל הספר "The Intelligent Asset Allocator" של ויליאם ברנשטיין ולמד את עקרונות ההשקעה לטווח ארוך בשוק ההון. תכניתו הייתה להגיע לשווי נקי של לפחות חצי מיליון שח עד גיל 35 באמצעות חיסכון והשקעה של חלק ניכר מהמשכורת.
אסף הבין שהוצאות הדיור והתחבורה מהוות את עיקר ההוצאות החודשיות ולכן התמקד בצמצומן. הוא שכר חדר בדירת שלושה חדרים בשכונת בת גלים ושילם 1100 שח לחודש. אסף החליט על מספר צעדי התייעלות כלכליים. אסף לא קנה רכב והתנייד באופניים בסביבת מגוריו ובתחבורה ציבורית לעבודתו שבהרצליה, בישל לעצמו והגדיר סכום חודשי להוצאות בילויים כך שהצליח לחסוך 3350 שח בחודש אותם השקיע בתיק ההשקעות שלו יחד עם 50 אלף שח שקיבל מהוריו לאחר סיום לימודיו.
שש מאות שח בחודש נחסכו לקופת חירום אשר אותה יעד אסף "לכל צרה שלא תבוא" כמו פיטורין מהעבודה, זמן בין עבודות וכו'.
בתחילת 2019 נצברו בתיק ההשקעות של אסף שכולל 90% קרנות סל המחזיקות מניות בפיזור גלובלי 615 אלף שח (בהשקעה שנתית של 40,200 שח ותשואה שנתית ממוצעת של 7 אחוז לשנה).
אסף כעת בן 32 ומתלבט אם להמשיך להשקיע בשוק ההון בלבד, לקנות דירה ראשונה להשקעה או להשקיע גם בשוק וגם בנדל"ן.
אסף יכול לקנות דירה ראשונה להשקעה ולנצל את זכותו ל 75% משכנתא ולפטור ממס רכישה. למשל, כדי לקנות דירה בעלות של 550 אלף שח בנווה פז בחיפה יצטרך אסף כ 140 אלף שח לטובת הון עצמי ועוד כ 70 אלף שח להוצאות תיווך, עו"ד ושיפוצים.
אם ירצה יוכל לגור בחדר אחד ולהשכיר חדר או שני חדרים לשותפים אשר ישלמו חלק מהמשכנתא. אסף יוכל גם להשכיר את הדירה למשפחה או לשותפים ולקבל כ 2300 שח שכירות לחודש שיכסו את תשלומי המשכנתא. שאר הכסף (כ 400 אלף שח) ימשיכו לעבוד בשוק ההון ואסף ימשיך להשקיע חלק ממשכורתו למטרה זו.
תובנות ולקחים:
1. אסף הבין כבר בגיל צעיר כי המדינה אינה "אם דואגת ומיטיבה" אשר מטרתה לסייע לפלוני לקנות דירה בת"א או בכל מקום אחר בארץ. בעוד שדולב וחבריו עדיין מצפים בגיל שלושים פלוס מהמדינה לדאוג להם לאפשרות לדיור במחיר "שפוי", אסף הבין כבר בצעירותו כי אם לא יפעל למען עצמו איש לא יעשה זאת במקומו. אסף הבין את הכוח של שני הפרמטרים חשובים ביותר בהגדלת ההון - זמן ותשואה והחליט לנצל את שנות השתכרותו בהיותו צעיר על מנת להשקיע כסף לטווח ארוך ולנצל את כוחה של ריבית דריבית.
2. אסף הבין שאם ילמד את עצמו להיזקק לפחות כסף למחיה שוטפת יהיה לבסוף חופשי יותר כי יוכל לחסוך יותר ולהשקיע את ההפרש בין הכנסתו והוצאותיו. אסף הבין שככל ששיעור החיסכון ממשכורתו יהיה גדול יותר כך יגיע מהר יותר לחופש כלכלי על פי כלל אחוז המשיכה הבטוח. אם אסף ימשיך להשקיע חלק ניכר ממשכורתו ויתמיד בכך לאורך שנים יוכל להגיע לחופש כלכלי (בו חלק או כל הוצאותיו ממומנים מהכנסה שאינה תלויה בעבודה) עוד לפני גיל 50.
לעומתו, דולב אשר כמעט כל משכורתו מופנית לכיסוי הוצאותיו יצטרך תמיד לעבוד כדי לממן את הוצאותיו. הפסקת עבודה עבור דולב משמעה אי יכולת לממן את הוצאותיו. לדולב גם אין קופת חירום עליה יוכל להישען אם למשל יפוטר ממקום עבודתו.
3. דולב העדיף מסלול השקעות "סולידי (רק 30 אחוז מניות) למרות גילו הצעיר לעומת אסף אשר הקצה 90 אחוז מתיק ההשקעות שלו למניות. דולב משלם 0.8 אחוז דמי ניהול לשנה על אחזקת קופת גמל להשקעה.
אסף, לעומתו, נמנע מלשלם דמי ניהול כלל והבין כי כל שבר אחוז אשר עובר למנהל השקעות פוגע בתשואה שהוא יכול להשיג על הכסף ומחבל בכוחה של ריבית דהריבית. לכן השקיע את הכסף בחשבון השקעות אצל ברוקר ובעלות של פחות מ 30 שח לחודש. דמי הניהול של קרנות הסל שמחזיק אסף אינם עולים על 0.2 אחוז לשנה.
4. ההבדל בין השקעה במכשירים השקעה יקרים ולא יעילים ובין השקעה ישירה עשוי להסתכם במאות אלפי שקלים ואף במיליוני שקלים לטובת השקעה עצמית בתקופת חיים של משקיע.
לכן,בכוחם של צעירים אשר יקחו את גורלם בידם וילמדו את עקרונות ההשקעה לטווח ארוך בשוק ההון לשנות את גורלם ואת גורל השושלת המשפחתית שלם.