כל מי שמשוטט בפורומים פיננסיים ברשת נתקל בשאלה שחוזרת על עצמה בכל נוסח אפשרי.
זה הולך בערך ככה:
"ישראל וישראלה ישראלי (30, 34) + 2 חמודים, מעוניינים להשקיע 250 אלף שח שכרגע שוכבים להם בעו"ש בבנק. אנחנו לא יודעים בדיוק מתי נצטרך את הכסף ולכן חשוב שיהיה נזיל. משערים שבטווח של 2 עד 5 שנים. איפה הייתם ממליצים להשקיע?"
כמתכנן פיננסי אני תמיד מנסה להסביר לאנשים שהשקעת הכסף היא השלב האחרון והדי טכני שאליו מתפנים רק לאחר שהוגדרו יעדים כמה שיותר ברורים שמתייחסים לתזרים מזומנים עתידי רצוי וליעדי הגדלת שווי נקי.
הגדלת הון והגדלת תזרים מזומנים עשויים בהחלט להתרחש במקביל. למשל עלייה הדרגתית בשכר הדירה מדירה להשקעה ובמקביל עליית ערך של הדירה. עם זאת, ישנן השקעות רבות בהן המיקוד הוא על הגדלת הון אשר רק בעתיד יתורגם לתזרים מזומנים חודשי. זהו המצב למשל בהשקעה בשוק ההון לטווח ארוך.
בשוק ההון נשקיע סכום ראשוני ונוסיף להשקעה, בעקביות ובהתמדה במשך שנים רבות, כסף "חדש" כל חודש/רבעון על ידי רכישת יחידות נוספות של קרנות סל (או קרנות מחקות). תיק השקעות המורכב מקרנות סל צוברות דוידנדנים (או מחקות מדדי אג"ח צוברות ריבית) אינו מספק תזרים מזומנים וכולו מכון להגדלת הון שנובעת מעליית ערך של החברות שמניותיהם כלולות בקרנות הסל ומהדיווידנדים/ריבית שמושקעים מחדש. זוהי השקעה הונית פר הגדרה.
כמובן שניתן ליצור תזרים מזומנים חודשי מתיק השקעות בהתבסס על עיקרון המשיכה הבטוח (safe withdrawal rate) ובצורה כזו אף לכסות חלק או אפילו את כל עלויות המחייה באמצעות משיכה תקופתית מהתיק. עם זאת, משיכה תקופתית על פי שיעור המשיכה הבטוח אינה מתאימה למשקיע בתחילת דרכו שנמצא בשלב צבירת ההון (accumulation) כי בתחילת הדרך ההון מוגבל והתזרים שניתן ליצור ממנו זניח, לא יספיק לכיסוי הוצאות מחייה של יחיד או משפחה ומשיכתו תפגע בצמיחת ההון.
משיכה של כ 3% מתיק השקעות של 150 אלף שח בהקצאה מנייתית של כ 70% מניות יספקו תזרים חודשי של כ 375 שח לפני מס. זה מספיק אולי לקניות שבועיות בסופר לרווק צנוע אבל בוודאי שלא תוכל להחליף שכר עבודה.
נחזור לזוג שלנו שמעוניין להשקיע כסף לטווח של (כנראה) 2 עד 5 שנים.
חוסר הבהירות בנוגע לשימוש בכסף והיעדר תכנית פיננסית ברורה מתבטא לרוב בתסמונת "חניית הכסף" שעלולה לפגוע בצמיחה הכלכלית של משפחה.
למה אני מתכוון?
משפחת ישראלי מהווה יחידה כלכלית שכדי למקסם את ההצלחה שלה בטווח הקצר, בינוני והארוך צריך לנהל אותה כמו עסק.
אבל....כמו למשפחות רבות, לישראל וישראלה אין תכנית פיננסית סדורה עבור המשפחה והם מתנהלים בצורה "אקראית" בהתאם לייעוץ של בני משפחה, מכרים וחברים משפחה. בני משפחה שלרוב אינם משקיעים מנוסים בעצמם ייטו לייעץ לזוג על פי גחמות, תחושות, אמונות ותקוות אישיות שלהם ולא על פי קריטריונים פיננסיים מושכלים. בארוחות שישי ובביקורי משפחה וחברים ישמעו הזוג ישראלי הצהרות בכוונה לעזור כמובן, כגון:
"תחכו עוד שנה כי מחירי הדירות ירדו בעקבות העלאת מס רכישה"
"תקנו רק דירה חדשה אבל אין לכם מספיק הון עצמי אז תחסכו עוד 5 שנים ואז תקנו"
"שוק ההון נמצא בשיא, זה לא זמן להשקיע. חכו שיירד בשנה הבאה כי אולי הריבית תעלה ואז תשקיעו"
"שוק ההון מסוכן, תקנו דירה אבל עוד לא"
ועוד ועוד....כיד הדימיון הטובה.
כל אותן עצות "זהב" מרחיקות את הזוג מביצוע החלטה שמבוססת על קריטריונים אמיתיים שמבוססים על נתוני שוק ועל תובנות ועקרונות פיננסיים מוכחים.
התוצאה היא שישראל וישראלה מחנים כסף כי אין להם מושג מה נכון לעשות. לחניית כסף יש מחיר יקר אפילו יותר מחנייה פרטית לרכב לשנה שלמה במרכז תל אביב....
למשל - לו 250 אלף שח שחונים בעו"ש למשך חמש שנים היו מושקעים בשוק ההון בשנת 2016 משפחת ישראלי הייתה מגדילה את הונה (לפני מס) ב 98% ל 496 אלף שח בתקופה של 5 שנים באמצעות השקעה בחשיפה למדד מניות בפיזור גלובלי. השקעה כזו הניבה תשואה שנתית ממוצעת של כ 15% בחמש השנים האחרונות (2016-2021).
הבעיה היא שמקומו של כסף ללא "כתובת" וטווח השקעה מוגדרים אינו בשוק ההון בהקצאה מנייתית משמעותית כי בטווח של חמש שנים השוק גם עלול לרדת ולחתוך את ההון המושקע בעשרות אחוזים.
אז כיצד ניתן להימנע מחניית כסף יקרה שמעכבת את הצמיחה הכלכלית של משפחה?
את זאת נעשה על ידי יצירת תכנית פיננסית שתחליף תבנית קלוקלת של התנהלות "באקראי" של המשפחה.
תכנית פיננסית תגדיר יעדים באופן ברור ואת הדרך להגיע אליהם.
למשל:
יעד הכסף: הון עצמי לרכישת דירה בעוד חצי שנה - הכסף יחנה בפיקדון בנקאי או בקרן כספית שקלית.
יעד הכסף: הון עצמי לרכישת דירה בעוד כ 5 שנים - במקרה כזה אז חשוב לברר מהי הסיבה לדחיית את הרכישה. במקרים רבים ובתנאי שלמשפחת ישראלי יש יכולת החזר מתאימה, יהיה נכון יותר לקחת הלוואה זולה להשלמת הון עצמי מאשר לחסוך להון עצמי במשך חמש שנים נוספות בהן מחירי הדירות עלולים לטפס עוד. ניתן גם לבצע החלטה מושכלת להשקיע את הכסף בהקצאה מנייתית נמוכה בשוק ההון תוך הבנה שמועד רכישת הדירה עלול להידחות עד להתאוששות השוק במקרה ששוק ההון יכנס לתקופה של ירידות. מכיוון שההקצאה המנייתית נמוכה כאמור – ניתן יהיה לממש רק את החלק האגח"י של תיק ההשקעות למטרת הון עצמי לדירה. את קרנות הסל המנייתיות לא נממש כדי לא לקבע הפסד.
במשפחות רבות תסמונת חניית הכסף הופכת לכרונית והכסף חונה בעו"ש זמן רב ואף כמה שנים. הסיבות הן בדרך כלל שילוב של דחיינות וחוסר יכולת להגיע להחלטה לגבי איך ובמה להשקיע בגלל היעדר השכלה פיננסית, פחד מהשקעות, בלבול עקב עצות סותרות של בני משפחה וכמובן שילוב של כל הנ"ל.
להשקעת כסף בהווה בהתאם למטרות והיעדים של המשפחה יש משמעות חיובית כפולה.
כסף שמושקע מתחיל לעבוד מיד ומייצר פוטנציאל (הולך וגדל) להגדלת השווי הנקי של המשפחה.
משפחה שמשקיעה בהווה ואינה מחנה כסף לזמן לא מוגדר, מאמצת דרך חיים של השקעה, הופכת למשפחה משקיעה ומתחילה כבר היום להתקדם לעבר היעדים והמטרות שלה.